#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. א &quot;בדיק רחבה לרבנן, ב' חצרות וב' בתים ביניהם זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה&quot; מה הצדדים. ומה נפשט?&nbsp;&nbsp;ומאי שנא משנים שאמרו לו ערב עלינו והניח לאחד לפני בין השמשות ונאכל בבין השמשות ולאחד הניח בבין השמשות?</p>	הספק האם אומרים שכל אחד לעצמו בית או שכל אחד בית שער לחברו. פשטו לו שניהם לא קנו ממה נפשך. אע&quot;ג שבשנים שאמרו לו וכו' התרנו לשניהם אע&quot;ג שממה נפשך אחד פסול, שם זה ספק יום או לילה ולא מינכרא מילתא, כאן זה ודאי או שניהם כך או כך ומינכרא מילתא</p>	עירובין עו.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. ג חלון שבין שתי חצרות מתי אם רצו מערבין אחד ואם רצו שנים ומתי רק שנים?והאם זה לכו&quot;ע?</p>	יותר מד' על ד' ובתוך עשרה ואפ'&nbsp;&nbsp;מקצתו איך שרוצים. פחות מכך אין מערבין אלא שנים. ושיעור ד' זה לכו&quot;ע, אפ' לרבנן שסוברים לבוד בג' כאן צריך פתח וזה בד'.</p>	עירובין עו.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. ד חלון עגול כמה שיעורו כדי שיוכלו לערב שתים?	ר' יוחנן אמר שיהיה בהקיפו כ&quot;ד טפחים ושנים ומשהוא מהם בתוך עשרה, וזה אליבא דדיני ואמרי ליה רבנן דקסרי שסוברים שרבוע מגו עיגולא פלגא, (אבל אנן לא קימי לן הכי ודי בי&quot;ז טפחים פחות חומש).	עירובין עו.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו: א מה גובה החלון בין בית לבית שיוכלו לערב יחדהאם לול הפתוח בין הבית לעליה צריך שיהיה סולם כדי להחשיבו כפתח לערב יחד?</p>	חלון בבית, שיעורו ברחבו ד', בגבהו אפ' למעלה מי', דביתא כמאן דמליא דמי לול הפתוח בין הבית לעליה, בעי רב אבא מרב נחמן ופשט לו שאין צריך לא סולם עראי ולא קבע.</p>	עירובין עו:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו: ב כותל שבין שתי חצרות גבוה י' האם מותר לטלטל ע&quot;ג, ומהבתים אליו. ברחב ד' ובפחות מד'?	ברחב ד' - מטלטלים על גביו ובלבד שלא יורידו למטה.אין בו ד' - רב אומר שאויר משמש שני רשויות ואסור להוזיז בו כמלוא נימא [ודוקא כאן דהוי רשויות דרבנן עבדו רבנן חיזוק לדבריהם]. ור' יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלים ואלו מעלין מכאן ואוכלים כמו כל מקום שאין בו ד' על ד' שמותר לבני רה&quot;י ורה&quot;ר לכתף עליו.</p>(הלכה כר' יוחנן.)</p>	עירובין עו:		ז'
